אַלְמָנָ֤ה וּגְרוּשָׁה֙ וַחֲלָלָ֣ה זֹנָ֔ה אֶת־אֵ֖לֶּה לֹ֣א יִקָּ֑ח כִּ֛י אִם־בְּתוּלָ֥ה מֵעַמָּ֖יו יִקַּ֥ח אִשָּֽׁה׃
מגלה עמוקות
לא יקרחה. בה' בזוהר על ה' אחרונה של השם ע"פ הגמרא ה' אצבעות ה' קריחות חייב על כל אחת ואחת או לפי שקדושה נתלה בה' מוצאות מכל מוצא אות א' ק' מן גיכ"ק ד' מן ד"טלנית ו' מן בו"מף ש' מן זשסר"ץ ה' מן אחה"ע ה' מוצאות כנגד זה אמר דוד ה' (תהלים קד) ברכי נפשי כנגד ה' עולמות שדר בו ולפי שבנ"י אהר"ן הם כלל ה' שמות לנשמה נ"פש נ"שמה י"חידה ח"יה ר"וח (שם פד) לבי ובשרי ירננו אל אל חי בגי' בנ"י אהר"ן לכן אמר לנפש לא יטמא מן הנפש באה הטומאה אל הרוח מן הרוח אל הנשמה ומן הנשמה אל חיה ומן חיה אל יחידה ז"ש לא יקרחה ר"ל שיגרום הפגם והקריחה אל ה' פרצופין בכל ז"ש בראשם שהוא סוד קוצו של יו"ד פרצוף ארין ז"ש קדשים יהיו לאלקיהם ולא יחללו את שם קדשי ר"ל כשיפגמו בזה יחללו ד' אתוון דשמא קדישא שהוא נחלק על ה' פרצופין ז"ש תשלומי ד' וה' כי ד' אותיות השם וה' פרצופין יש בו מי שגנב משלם כפל (ישעיה מ) כי לקחה מיד י"י כפלים בכל חטאותיה פוגם בה' אבל מי שטבח ומכר נשתרש בחטא ופגם בכל ד' אותיות השם כשטובח ומוכר שור פוגם עד קוצו של י' משלם ה' ובשה בי' עצמה משלם רק ארבעה:
פענח רזא
אלמנה וגו', תימה למה נאסרה לו הרי אין בה פסול כהנך דחשיב בהדה, ולא דמיא (וי"ל שהטעם פשוט כיון שנתלכלכה בבעילת הדיוט וסריחת זרע הבלתי קדוש וטהור והוי נמי כפסול לו כאלו הי' מחלל זרעו זרע קודש לערבבו בזרע חול):