אַ֣ךְ אֶל־הַפָּרֹ֜כֶת לֹ֣א יָבֹ֗א וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֛חַ לֹ֥א יִגַּ֖שׁ כִּֽי־מ֣וּם בּ֑וֹ וְלֹ֤א יְחַלֵּל֙ אֶת־מִקְדָּשַׁ֔י כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדְּשָֽׁם׃
אדרת אליהו
אך אל הפרכת. אלו נאמר פרכת יכול מפני שהוא בפנים ת"ל ואל המזבח אלו נאמר ואל המזבח הייתי אומר מפני שהוא כשר לכל עבודה ת"ל אל הפרכת. יכול לא יכנס לעשות רקועים אם אין שם כהן אחר ת"ל אך. מניין שאם עבד חילל ת"ל ולא יחלל מניין שהוא במיתה נא' כאן ולא יחלל ונא' בתרומה כי יחללהו מה להלן במיתה אף כו' דר"י וחכ"א אין בעל מום במיתה אלא באזהרה. כי אני ה' מקדשם. להגיד מה גרם:
ברטנורא
אך אל הפרוכת וכו' ואל המזבח וכו' ושניהם הוצרכו ליכתב וכו' פי' כך היא צריכותא זו אם נאמ' מזבח ולא נאמ' פרוכת הייתי אומ' מה למזבח שכן ראוי לעבודה אבל פרוכת שאינו ראוי לעבודה אימא לא קמ"ל ואם נאמ' פרוכת הייתי אומ' מה לפרוכת שכן היא לפנים אבל מזבח שאינו לפנים אימא לא קמ"ל לכך הוצרכו שניהם הכי איתמר שם בברייתא בתורת כהנים: