וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה אֶֽל־אַהֲרֹ֖ן וְאֶל־בָּנָ֑יו וְאֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)
אדרת אליהו
וידבר משה אל אהרן. להזהיר ב"ד על זה. וינזרו עיין רש"י ז"ל (סנהדרין פ"ג ע"ב) ומניין שאין מדבר אלא מטומאה נא' כאן חילול ונא' למטה חילול מה למטה בטומאה אף כאן בטומאה אזהרה לכהן שלא ישמש בטומאה. ומניין שאם עבד חילל ת"ל ולא יחללו ומניין שהוא במיתה נא' כאן חילול ונא' למטה ומתו בו כי יחללהו מה להלן במיתה אף כאן במיתה. ומניין לזר ששימש שאם עבד חילל ושהוא במיתה ת"ל וינזרו מקדשי בני ישראל מאי בני ישראל (זבחים ט"ו ע"ב) אי בני ישראל ולא נכרים וכי קדשי נכרים בטומאה קרב והלא אף הציץ אינו מרצה אותו אלא בני ישראל וינזרו מקדשי אזהרה לזר ששימש. ומניין שאם עבד חילל ושהוא במיתה ת"ל ולא יחלל כו'. אין לי אלא קדשי בני ישראל קדשי עצמן מניין ת"ל אשר הם מקדשים:
מזרחי
וידבר משה המצוה הזאת. והוא מקרא קצר כאילו אמר וידבר משה את כל אשר צוה יי':