ויקרא כג:י מפרשים: אוהב ישראל, זרע קודש, רש"י ואבן עזרא

דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ נֹתֵ֣ן לָכֶ֔ם וּקְצַרְתֶּ֖ם אֶת־קְצִירָ֑הּ וַהֲבֵאתֶ֥ם אֶת־עֹ֛מֶר רֵאשִׁ֥ית קְצִירְכֶ֖ם אֶל־הַכֹּהֵֽן׃

אוהב ישראל

דבר אל בני ישראל וגו' וקצרתם וגו' את עמר וגו'. בהעיר לב י"ל. אחרי אשר חנן ה' בדיעה והשכל. כי הנה ידוע כי ראשית המחשבה שעלה ברצונו הפשוט האחדות האמיתית ית' וית'. להאציל ולברוא את העולמות. הי' מחמת שהי' ברצונו כביכול להיות לו תואר מלכות. ואין מלך בלא עם. והיינו ה' מלך כדי להתאר בשם מלך. לזה לבש גאו"ת. גימ' ת"י נימין קדישין. להאציל ולברוא את העולמות וכבר מבואר זה אצלינו כמה פעמים ביותר ביאור. ולהיות כי הבורא ב"ה וב"ש הוא מושלל מהשגה ולא ישיגוהו שום נאצל ונברא כו'. וגם כי איך יוכלו העולמות ליהנות מאור בהיר צח ומצוחצח אור א"ס וא"ת ב"ה וב"ש. ולזאת כביכול. האציל מהוד מעט' לבושו עלמין עילאין קדישין בצמצומים רבים צמצום אחר צמצום ושקל בפלס הרים לכל עולם ועולם כפי בחינתו וכפי אשר יוכל לקבל אורו וטובו וחסדו הגדול ובכל צמצום וצימצום כביכול ובכל עולם ועולם ברא ויצר ועשה בסוד עשר קדושות. ובחי' עשירית מכל עולם ועולם הוא בחי' המלוכה הקדושה. והוא כביכול כלי לקבלה לקבל כל האורות. והכוחות העליונות הקדושות וההשפעות הקדושות וכל טיבו וכל ברכאן. ובחי' המלכות הקדוש נק' בסוד עמ"ר. וזהו סוד והעמ"ר עשירית האיפה הוא כי אפ"ה הוא מספר פ"ו. סוד שם אלהים הק' שהוא בסוד הצימצום כביכול ולכן דינין מתערין מינה. ובחי' עמ"ר הוא מדה עשירית לכל העולמות ולכל צימצום וצימצום כביכול. ולהבין ולדעת למה נק' מדה זו בשם עמ"ר. הנה ידוע מאחז"ל הכל בידי שמים חוץ מי"ש ועוד אמרו אין לו להקב"ה בעולמו אלא אוצר של יראת שמים בלבד שנא' יראת ה' היא אוצרו. ולהבין דבריהם ז"ל י"ל דהנה כל המצות ומע"ט שהאדם עושה הכל הוא מתת ה'. כגון לימוד התורה ונתינת צדקה ודומיהן. וכמ"ש כי ממך הכל ומידך נתנו לך ועיקר עבודת האדם הישראלי אשר מהראוי ונכון הוא לחשוב אותה לעבודתו ממש ולקבל שכר טוב עליה. הוא רק יראת שמים בלבד עד"מ אם יש לאדם שמנים ויינות טובים וסלתות ואין לו אוצרות וכלים להכניסם לתוכן. אז הולכים כולם לאיבוד. וכן הוא אם יהיה לאדם חכמה ובינה ומדע ושאר מדות טובות ואין לו יראת שמים אז כולם כאפס ואין נחשבו והולכים לטמיון ותם לריק כחותיו ומדותיו. אמנם כאשר האדם מקבל עליו עמ"ש באימה וביראה מפחד ה' ומהדר גאונו. אזי כל המדות טובות והחכמה והבינה ודעת וכל כוחותיו ועשיותיו ופעולותיו כולם עולים לרצון לפני ה'. וזהו פי' מאחז"ל אין לו להקב"ה בעולמו אלא אוצר של י"ש בלבד כי זהו עיקר העבודה המיוחסת אל מעשה בני האדם הישראלי שנא' יראת ה' היא אוצרו. כי הוא האוצר והכלי המשמרת לכל המדות והכוחות לבל יהנו מהם החיצונים ר"ל. והנה כשהאדם מקבל עליו עמ"ש באמת באימה וביראה ועובד את ה' בכל לבבו ובכל נפשו. אזי נעשה חדוה ותענוג ושיעשועים בהעולמות העליונים וממשיך עי"ז אל בחי' המלוכה הקדושה (בחי' מ"ש שהוא בחי' יראת ה' ג"כ ועיין עוד במ"ש בזה בסיום המשנה עתיד הקב"ה להנחיל לכל צו"צ ש"י עולמות) הארה מש"י עלמין. ע"ד יובילו ש"י למורא. וסוד ש"י עלמין הם בסוד יו"ד פעמים שם א"ל כנודע ויש אז לבחי' מלכות הקדוש עלייה שהיא עולה ומתייחדת ומתקשרת בסוד ש"י עלמין ונעשה צירוף שד"י כי דל"ת רומז לבחי' זו כנודע. ותיבת עמ"ר הוא מספר ש"י ולזאת נק' בחי' זו בשם עמ"ר עשירית האפה וכנ"ל וע"פ כל הנ"ל נבוא מעתה לבאר הפסוק. כי תבאו אל הארץ היינו בחי' ארץ הק' העליונה סוד מ"ש אשר אני נותן לכם. כי זהו העבודה אשר נתן ה' לבני האדם. היינו יראת ה' שהוא מ"ש וכנ"ל. וקצרתם את קצירה. היינו שתהיו בבחי' מחצדי חקלא משדה תפוחין קדישין. היינו שתמשכו משם השפעות טובות וכל טיבו להכנ"י לתתא. והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן. היינו לבחי' ומדת כהן שהוא חסד אל. והניף הכהן ע"י בחי' את העמ"ר סוד המלכו' הק' וכנ"ל למדריג' יותר גדולה עד למאוד היינו לפני ה' לרצונכם כמו שהי' הרצון הקדום בתחלת מחשבת בריאת העולמות. להיות מלך על עם ישראל וכמבואר. וזהו לרצונכם היינו הרצון שלכם ואז נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים וכיה"ר אמן. והמשכיל יבין כ"ז כי קצרתי:
שאל רבBookmarkShareCopy

זרע קודש

והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן במד' הה"ד מה יתרון לאדם כו' שיעמול כו' ר' לוי אמר כל מה שבריות מסגלין מצות ומעש"ט בעוה"ז דיין שי"ת מזריח להם השמש דהנה אין לתלות שום דבר במנהגו ש"ע וסדרו רק הכל בהשגחה פרטיות בכל עת ורגע כי באמת תנאי התנה הקב"ה עם מ"ב נמצא כל הטבע מוכנע תחת תנאי זה שתולה התנאי בהשגחתו הפרטיות על כל מעללי איש ומצעדי גבר לכן אחז"ל שכשבא לילה הי' אדה"ר אומר אוי לי שזהו בשביל עוונתי כו' אף שבוודאי גם מקודם הי' יודע סדר הילוך המזלות ומשטרי הרקיע עכ"ז לא תלה במקרה וכן אמר משה בקר ויודע כו' ופי' רש"י מי שהבדיל בין ערב לבוקר כו' כן ויבדל אהרן כו' הורה בזה שהכל בהשגחתו כמ"ש המחדש בטובו בכל יום תמיד מ"ב כמו שברא העולם בחסדו כן בכל עת כמ"ש לעושה אורים גדולים כל"ח שבכל עת הוא חסדו הגדול לחדש מ"ב ובמה מחדש ית' עולמו ע"ד שאמרו ז"ל נמלך בנשמותיהם של צדיקים כו' שלקח מהם כביכול תענוג לחדש עולמו כן בכל עת וז"ש המד' אח"כ כל מה שהצדיקים מסגלים מצות ומעש"ט דיין שהשי"ת מחדש פניהם כגלגל חמה כו' כי על ידם נתחדש האור בכל יום תמיד כנ"ל ונמצא הם גורמין לאור ולכן מגיע להם זה בשכרם שיהבק פניהם כגלגל חמה וגם הם גורמין אור הרוחני לנשמות ישראל שמה שאיש מישראל עושה איזה מצוה בהתלהבות או תפלה ותורה כראוי הכל ע"י הצדיקים שממשיכים קדושה לעולם וממשיכין שע"נ שנמשכים משם אל"ף למ"ד שגי' פנים עה"א והכ' וב"פ אלף למ"ד נגד ב' פנים כידוע שתרין תפוחין קדישין הם שע"נ שלכן מגיע להם ש"י עולמות בשכרם נגד י' פנים א"ל שבכל מדה ממשיכין הקדושה וזהו ענין ספירת העומר שעומר גי' ש"י בחי' שם הנ"ל הראשון מי"ג מדה"ר ולהמשיך הי"ג מדה"ר ממקורם בחי' עומר לגולגלת שמשם נשפע השכל להמוח מבחי' גולגולת להמוח להמשיך משם וז"ש וספרתם לכם לשון בהירות יאמר מיום הביאכם את עומר כנ"ל להמשיך משם לזי"ה ולתקן כ"א מישראל את מדותיו שהם ז' מדות וכ"א כלול מז' ומ"ט ימי הספירה לזכות לבוא לבחי' שער הנו"ן שנזכה לעתיד ויהי' תספרו חמשים יום וז"ש והבאתם את "עומר "ראשית "קצירכם ר"ת הם הר"ת של "קבל "רנת "עמך שגי' ש"ע כנ"ל נגד הנהורין שנמשכים משם אלף למ"ד הראשון מי"ג מדה"ר ולהביא כל הז' מדות שנמשכים משם להביא הכל אל הכהן בחי' קדושה ע"ד אלקיכם כהן הוא ולשעבד כל מדותיו לה' לבדו וז"ש ז"ל הבל שאין בו חטא ול"א קול שאין בו חטא רק רמזו לתקן כל היו"ד מדות בבחי' הבל שאין בו חטא ועי"ז ימשיך משע"נ כי י"פ הבל גי' ש"ע וז"ש במד' שם שאין נותנין לו ית' אלא שכר הרוח כמ"ש מה יתרון לאדם שיעמול לרוח כי השע"נ נמשכים בכל היו"ד מאמרות ובכל מאמר נעשה בחי' הבל וי"פ הבל כנ"ל גי' שע"נ וז"ש שם עוד במדרש שבועות חוקות קציר ישמור לנו מרוחות וטללים רעים אימתי בז' שבועות שבין פסח לעצרת כנ"ל שאז ממשיכים ממקור י"ג מדה"ר ולתקן המדות ולהמשיך לכל מדה הארה ולהמשיך הארה לד' יסודות מד' אותיות הוי' שמשם ממשיכים "אהבה "ויראה "מצוה "תורה ר"ת אימתי וז"ש מאימתי קורין את שמע כו' הכהנים נכנסין לאכול בתרומתן כו' שע"י אכילתן תרומה הי' מעבירין החשכות המסכים המבדילים בהמשכת האור משם הוי' וממשיכי' הקדושה משם הוי' ובא משם אהבה יראה תורה מצוה כמ"ש וינזרו מקדשי בנ"י ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדישים לי שממשיכים הקדושה משם הוי' ב"ה לעמו ישראל:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ראשית קצירכם. שֶׁתְּהֵא רִאשׁוֹנָה לַקָּצִיר (ספרא):
שאל רבBookmarkShareCopy