מִלְּבַ֖ד שַׁבְּתֹ֣ת יְּהוָ֑ה וּמִלְּבַ֣ד מַתְּנֽוֹתֵיכֶ֗ם וּמִלְּבַ֤ד כָּל־נִדְרֵיכֶם֙ וּמִלְּבַד֙ כָּל־נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּתְּנ֖וּ לַיהוָֽה׃
העמק דבר
ומלבד מתנותיכם. המחויבים ליתן לה׳ כמו בכור ומעשר וכדומה חייבי קרבנות שבכל השנה ואין עולין לירושלים להביאם עד בוא המועד. וכ״ז חוץ מנדרים ונדבות שבכל השנה וברגל:
הכתב והקבלה
ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבותיכם. אמר כאן בהתקשרות המ"ם במלת לבד מלפניו, ובמקום אחר אמר לבד מנדריכם ונדבותיכם (במדבר כ״ט:ל״ט), בהתקשרות המ"ם לאחריו, ויש הבדל גדול ביניהם לרש"פ, לבד עם מ"ם לפניו משמש במקום שנושאי המאמר שניהם עקריים לאותו היחוס שהמאמר מדבר בו, אלא שאחד מהם יש כאן מקומו והשני לא, אז יאמר על אותו שאין מקומו כאן להזכירו, לשון מלבד, כגון מלבד עולת הבוקר, שעולת הבוקר הוא חובת היום כשאר קרבנות שהזכיר, אלא שאין מקומה כאן להזכירה, לכן אמר מלבד, וכן מלבד עולת החודש, מלבד חטאת הכפורים, מלבד אשר תשיג ידו (במדבר ו' כ"א), שם מגלח על מאה קרבנות הרי הם חובה עליו כמו קרבן אחד, מלבד איל הכפורים (שם ה' ח'), שהוא כמו כן חובה אלא שאין כאן מקומו, וכאן עיקר המאמר במה שיעשה בגזל הגר, מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב (משנה תורה כ"ח ס"ט), שברית שבחורב עיקר כמו זה אלא שאין כאן מקומו; אולם מלת לבד עם מ"ם לאחריו ישמש במקום שנושאי המאמר אף ע"פ ששווים בענין, אין שניהם עיקריים ביחוס שהדבור ממנו, אלא שהאחד עיקר והשני טפל לו, ויאמר על הנופל, לבד עם מ"ם לאחריו, כמו הגברים לבד מטף (שמות י״ב:ל״ז), שהגברים עיקר והטף טפל אף על פי ששניהם בכלל היציאה ממצרים, לבד מערי הפרזי (משנה תורה ג'), שהערים הבצורות עיקר והפרזים טפל, לבד ממכריו על האבות (משנה תורה י"ח), שחלוקתו בקרבנות הרגלים עיקר שמצוי ג"פ בשנה עכ"פ וקרבנות המשמר שמכרו האבות טפל שאפשר שלא יגיע עליו אפי' פ"א בשנה כשאנשי משמר מרובין, וכאן בפרשת המועדות שלא דבר רק על הימים שמביאים בהם קרבן בדרך כלל, שלפיכך לא פרט כמה יביאו ואיך יהיו הקרבנות, אבל אמר בכל מועד בדרך כלל, תקריבו אשה לה' (זולת קרבנות העומר ושתי הלחם שפרט אותם לפי שלא הזכירם בפ' פינחס), לפיכך כשאמר אח"כ בדרך כלל. אלה המועדים אשר תקראו וגו' להקריב אשה עולה ומנחה, שפי' אלה הם הימים שמביאים בהם קרבן, אמר שאלה הימים הם חוץ מן הימים שגם בהם מביאים קרבן, דהיינו שבתות ה' ושאר הימים שמביאים בהם נדרים ונדבות, לפיכך אמר מלבד, אכן בפרשת הקרבנות שבפינחס שדבר על כמות ואיכות הקרבנות בפרוטרוט, והוא העיקר המכוון במאמר לפרש כאן ביותר פרטיות מה שנאמר במקום אחר סתם, לפיכך אמר לבד מנדריכם שהקרבנות שנאמרו כאן בפרוטרוט כפי מה שהם חובה בכמותם ואיכותם, הם העיקר בהבאת קרבנות, אבל הנדרים והנדבות טפלים במצות הקרבנות שאינן חובה להביא גם לא בכמותן ואיכותן: