לְמַעַן֮ יֵדְע֣וּ דֹרֹֽתֵיכֶם֒ כִּ֣י בַסֻּכּ֗וֹת הוֹשַׁ֙בְתִּי֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּהוֹצִיאִ֥י אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
פני דוד
לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:
פני דוד
כי בסוכות הושבתי את בני ישראל כי ברחוב נלין כי נר מצוה ותורה אור. כן הוא במסרה וכד הוינא טליא שמעתי ששאלו לחכם פירוש מסרה זו. שרטט וכתב. יכלמנסע"פ ופירש שיחותיו דיש ג' מצות נר חנוכה סוכה עירוב דמצותן בעשרה כשר למעלה מעשרים פסול וזה רמז כי בסוכות סוכה כי ברחוב נלין עירוב כי נר מצוה חנוכה והוא אשר ציין אותיות הנז' והם ר"ת י' כשר למעלה מעשרים נר סוכה ערוב פסול. ע"כ שמעתי. ויש להוסיף כי בג' פסוקים כתוב כי שרמז עשרים עשרה שהוא דין הנז' שוה בשלשתן ועיין בס' תורת חיים ריש עירובין:
פני דוד
ודרך מוסר יש להסמיך במסרה זו כי עיקר האדם שיהיו עניני העה"ז אצלו עראי בכל ענין ולא יטריד דעתו בהבלי העולם הכלים מאיליהם ויהיה לבבו פנוי לתורה ומצות אז יזכה לעה"ב וזהו כי בסוכות הושבתי את בני ישראל למען עשה כל עניניהם עראי בעלמא דשקרא כסוכה כי נר מצוה ותורה אור עיקרן ומאויין הי"קבע אדם אז כי ברחוב נלין נפשו בטוב תלין ברחובות הנה"ר ודוק: