וְאִ֨ם־בְּאֵ֔לֶּה לֹ֥א תִוָּסְר֖וּ לִ֑י וַהֲלַכְתֶּ֥ם עִמִּ֖י קֶֽרִי׃
אדרת אליהו
ואם באלה. אל תקרי באלה אלא באלה (שבת ל"ג ע"א) בעון שבועת שוא חיה רעה בא לעולם ובהמה כלה ובני אדם מתמעטין והדרכים משתוממין שנא' והשלחתי בכם חית השדה כו'. וכן בשבועת שוא ושקר ובחילול השם ובחילול שבת שנא' בשבועת שקר וחללת ובחילול שבת נאמר מחלליה וכו':
אלשיך
ואם באלה לא תוסרו כו'. ראוי לתת לב אל שינוי הלשון לא תוסרו לי והלכתם כו'. שאינו כלשונות הקודמים. וגם מלת עמי מיותרת. וכן או' והלכתי אף אני עמכם בקרי. אם הוא שיביא עליכם מה שאו' והבאתי עליכם חרב כו'. א"כ כל הקדמת פ' זה מיותרת. ועוד או' והכתי אתכם גם אני. על איזה דבר מוסיף הגם. מי מכה זולתו ית'. ועוד מהו נקם ברית. וגם ראוי לשית לב איך מתחלקים ז' פורעניות הללו. כי לפירש"י או' ונתתם ביד אויב אינה מן המנין: