ויקרא כו:לב מפרשים: מדרש לקח טוב, רש"י, אדרת אליהו ואור החיים

וחלות מצות. לזכור זכות שרה אמנו, דכתיב לושי ועשי עוגות (בראשית יח ו), מ״ז״ב״ח. מחילה לישראל, זכרון טוב לישראל, ברכה לישראל, חיים לישראל, בזכות לחם הפנים היה מברך כל מיני תבואה בשדה, בזכות בכורים היה מברך כל מיני אילנות, בזכות נסוך היין היה מברך כל הגפנים, משחרב בית המקדש נשתלחה מארה לעולם, שנאמר והשמותי אני את הארץ (ויקרא כו לב), משבטל להם הפנים, אכול ולא לשבעה (חגי א ו), משבטל ניסוך היין, שתו ואין לשכרה (שם), משבטלו בגדי כהונה, לבוש ואין לחום לו (שם), משבטלו התמידין, המשתכר משתכר אל צרור נקוב (שם).

והשמתי אני את הארץ. זוֹ מִדָּה טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יִמְצְאוּ הָאוֹיְבִים נַחַת רוּחַ בְּאַרְצָם, שֶׁתְּהֵא שׁוֹמֵמָה מִיּוֹשְׁבֶיהָ (ספרא):

והשמתי אני את הארץ. עיין רש"י ז"ל: