ויקרא כו:לו מפרשים: אילת השחר (מלבי"ם), מדרש לקח טוב, שפתי כהן ורש"י

ויש הרבה שורשים שראשם מ"ם ועיקר שורשם בלעדה. כמו מדנים מן 'דין', ממזר מן 'זר', ממארת – שרשו ארה. וכן מרוח אשך מן 'רוח'. מֵאֵן מן 'אין'. מורך מן 'רכך'. וכדומה (תזריע ס' קסו, אמור ס' נג, אמור ס' צו, בחוקותי ס' מג)

וכן בשמות שהתי"ו שורש – היא נוספת לרוב. כמו תהום מן 'המה', תכן מן 'כן', וכדומה (מצורע ס' ק)

ובהרבה שורשים המ"ם שבסוף נוסף: צלמון חרום וכדומה (אמור ס' מח)

והבאתי מרך. פַּחַד וְרֹךְ לֵבָב; מ"ם שֶׁל מֹרֶךְ יְסוֹד נוֹפֵל הוּא, כְּמוֹ מ"ם שֶׁל מוֹעֵד וְשֶׁל מוֹקֵשׁ: