דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אִ֕ישׁ כִּ֥י יַפְלִ֖א נֶ֑דֶר בְּעֶרְכְּךָ֥ נְפָשֹׁ֖ת לַֽיהוָֽה׃
אדרת אליהו
דבר אלו בני ישראל ב"י מעריכין ואין העכו"ם מעריכין יכול לא יהיו נערכין (פי' אם אמר על עכו"ם ערכו עלי א"צ ליתן) ת"ל איש דר"מ אר"מ אחר שכתוב א' מרבה וכתוב א' ממעט מפני מה אני אומר נערכים אבל לא מעריכין שריבה מדת הנערכים ממדת מעריכים שהרי חרש שוטה וקטן נערכין אבל לא מעריכין (פי' שאם אמר על חרש ערכו עלי חייב ליתן ערך הקצוב בפרשה אבל אם חרש עצמו אמר ערכי עלי לא אמר כלום) ר' יהודה אומר להיפך מעריכין אבל לא נערכין כמו טומטום ואנדרוגינוס אבל מחרש אין ראי' לנכרי שנכרי בן דעת וחרש אינו בן דעת. ר' יהודה אומר בני ישראל נערכין ואין העכו"ם נערכין יכול לא יהיו מעריכין ת"ל איש אמר ר' יהודה אחר שכתוב א' מרבה וכתוב א' ממעט מפני מה אני אומר מעריכין אבל לא נערכין מפני שריבה מדת המעריכין ממדת הנערכין שהרי טומטום ואנדרוגינו' מעריכין אבל לא נערכין אי בני ישראל יכול אין לי אלא בני ישראל מניין לרבות את הגרים ואת העבדים ת"ל ואמרת אלהם:
אבי עזר
בערכך נפשות וגו' והה"א יקרא לו ה"א הקריאה וכו'. הנה כבר גלה הרב דעתו בכמה מקומות שאין מסכים כלל על ה"א הקריאה אבל מביא כן דעת יש אומרים והוא לא סבירא ליה וגם לא יאות בדקדוק הלשון. לבוא ה"א הקריאה בתיבת הכהן שהוא בסוף מאמר כי תמיד יבא ה"א הקריאה בתחלה כמו הדור אתם ראו ואשר כתב במכסת הערכך זרה וחבירו ותהי הכנם בפרשת וארא כי לא יבוא ה"א הידיעה עם כינוי יחדיו ודעת הרב שכתב ולפי דעתו וכו' קשה לדעת אם לא שהוראתו כאלו נחסר תיבה אחת כמו ויטמנם בתוך האהל אשר לו ועיין (שופטים ז). וכבר דברו בה המדקדקים הרבה גם יודעי חן היו למאורת בכינוי כ"ף ערכך עיין רבינו בחיי מה שכתב על פי נסתר: