ויקרא כז:ג מפרשים: רש"י, אבן עזרא, רשב"ם ורבנו בחיי

וְהָיָ֤ה עֶרְכְּךָ֙ הַזָּכָ֔ר מִבֶּן֙ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה וְעַ֖ד בֶּן־שִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וְהָיָ֣ה עֶרְכְּךָ֗ חֲמִשִּׁ֛ים שֶׁ֥קֶל כֶּ֖סֶף בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃

רש"י

והיה ערכך וגו'. אֵין עֵרֶךְ זֶה לְשׁוֹן דָּמִים, אֶלָּא בֵּין שֶׁהוּא יָקָר בֵּין שֶׁהוּא זוֹל, כְּפִי שָׁנָיו הוּא הָעֵרֶךְ הַקָּצוּב עָלָיו בְּפָרָשָׁה זוֹ:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

מבן עשרים שנה. החל משהוא נכנס בפקודים:
שאל רבBookmarkShareCopy

רשב"ם

ערכך - שני הכפין כפל הוא, כמו שתאמר מאודם אדמימות מן לבן לבנונית.
שאל רבBookmarkShareCopy