ויקרא כז:יא מפרשים: רש"י, רשב"ם, חזקוני ושפתי חכמים

ואם כל בהמה טמאה. בְּבַעֲלַת מוּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁהִיא טְמֵאָה לְהַקְרָבָה, וְלִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁאֵין קָדָשִׁים תְּמִימִים יוֹצְאִין לְחֻלִּין בְּפִדְיוֹן אֶלָּא אִם כֵּן הֻמְּמוּ (שם ל"ג):

ואם כל בהמה טמאה - של קדש שהוקדשה לקרבן ונעשה טמאה בעלת מום.

ואם כל בהמה טמאה פירש״‎י בבעלת מום הכתוב מדבר ובמום קבוע שהרי כתיב אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' יצא מום עובר שהוא כשר ליקרב למחר.