ויקרא כז:יח מפרשים: רש"י, אבן עזרא, שפתי חכמים והעמק דבר

וְאִם־אַחַ֣ר הַיֹּבֵל֮ יַקְדִּ֣ישׁ שָׂדֵהוּ֒ וְחִשַּׁב־ל֨וֹ הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַכֶּ֗סֶף עַל־פִּ֤י הַשָּׁנִים֙ הַנּ֣וֹתָרֹ֔ת עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְנִגְרַ֖ע מֵֽעֶרְכֶּֽךָ׃

רש"י

ואם אחר היבל יקדיש. וְכֵן אִם הִקְדִּישָׁהּ מִשְּׁנַת הַיֹּבֵל וְנִשְׁתַּהָת בְּיַד גִּזְבָּר, וּבָא זֶה לְגָאֳלָהּ אַחַר הַיּוֹבֵל.
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

ונגרע מערכך. מה שהלך אחר היובל:
שאל רבBookmarkShareCopy

שפתי חכמים

ונשתהת ביד גזבר. פי' מה שאמר הכתוב וחשב לו הכהן וגו' ואינו נותן כל החמשים שקל לאו דוקא כשיהי' הקדש מאוחר משנת היובל גם אם יהי' ההקדש מיד אחר שנת היובל אלא שהגואל לא בא ליגאול אלא אחר כמה שנים משהקדיש והכתוב כתב האחד וה"ה למי שבא אחר שהקדיש כמה שנים:
שאל רבBookmarkShareCopy

רלב"ג ביאור המלות

זמין למנויי פרימיום בלבד