וְאֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֘ל תֹּאמַר֒ אִ֣ישׁ אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל וּמִן־הַגֵּ֣ר ׀ הַגָּ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן מִזַּרְע֛וֹ לַמֹּ֖לֶךְ מ֣וֹת יוּמָ֑ת עַ֥ם הָאָ֖רֶץ יִרְגְּמֻ֥הוּ בָאָֽבֶן׃
אדרת אליהו
ואל בני ישראל. אלו ישראל. ומן הגר. אלו גרים. הגר. לרבות נשי גרים. בישראל. לרבות נשים ועבדים. א"כ מה ת"ל איש לרבות נכרים שמצווין על עריות כישראל (סנהדרין נ"ז ע"ב). והלא כבר נאמר ויצו ה' אלקים על האדם כו' (בפ' בראשית) אלא להביא נכרים שבאו על עריות ישראל שידונו בדין ישראל:
ברטנורא
עם הארץ עם שבגינם נבראת הארץ פירש שעם הארץ הוא לשון גרעון כדברי רז"ל ולא עם הארץ חסיד ורחוק הוא כשהן מקיימין המצות לבער הרע מקרבכם יקראם בלשון גרעון לכך פי' כן: