ויקרא כ:כא מפרשים: רש"י, אדרת אליהו, שד"ל והטור הארוך

נדה הוא. הַשְּׁכִיבָה הַזֹּאת מְנֻדָּה הִיא וּמְאוּסָה; וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ לֶאֱסֹר הַעֲרָאָה בָהּ כְּנִדָּה שֶׁהַעֲרָאָה מְפֹרֶשֶׁת בָּהּ — אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה (יבמות נ"ד):

ואיש. פרט לקטן. אשר יקח את אשת אחיו. עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל ערות אשת אחיך לא תגלה אין לי אלא מן האב מן האם מניין ת"ל (יבמות נ"ה ע"א) ערות אחיך הוא. אשת אחיך מן האם שאין לה בנים לאחר מיתת בעלה מניין ת"ל היא. אשת אח מן האב שאין לה בנים בחיי בעלה מניין ת"ל נדה היא (יבמות שם ודף נ"ד) וכי נדה היא אלא מה נדה שיש לה היתר לאחר מכאן ובשעת איסורה בכרת אף כו'. אשת אח מן האב שיש לה בנים לאחר מיתת בעלה מניין ת"ל ערות אחיו גלה:

נדה היא: השכיבה הזאת (רש"י) לא האשה, כי היה לו לומר נדה היא לו, אבל נדה שם על ההרחקה כמו בנדת דותה.