וְלֹ֤א תֵֽלְכוּ֙ בְּחֻקֹּ֣ת הַגּ֔וֹי אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶ֑ם כִּ֤י אֶת־כָּל־אֵ֙לֶּה֙ עָשׂ֔וּ וָאָקֻ֖ץ בָּֽם׃
רש"י
ואקץ. לְשׁוֹן מִאוּס, כְּמוֹ קַצְתִּי בְחַיַּי (בראשית כ"ז), כְּאָדָם שֶׁהוּא קָץ בִּמְזוֹנוֹ (ספרא):
תורה תמימה
ואקוץ בם. כאדם שהוא קץ במזונו נהכונת הענין, דלשון אקוץ אפשר לפרש בשני אופנים, שקץ נפשו וחייו מפני הדבר, כמו ויקוצו מפני בני ישראל, קצתי בחיי, וגם אפשר לפרש שממאס ומגנה אותו הדבר המגונה, ולכן מפרש שהפי' ואקוץ כאן כפי' השני, מדכתיב בם ולא מפניהם וגם הפירוש הראשון לא שייך בהקב"ה. .
(תו"כ)
(תו"כ)