זכריה ו:י מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומצודת דוד

לָק֙וֹחַ֙ מֵאֵ֣ת הַגּוֹלָ֔ה מֵחֶלְדַּ֕י וּמֵאֵ֥ת טוֹבִיָּ֖ה וּמֵאֵ֣ת יְדַֽעְיָ֑ה וּבָאתָ֤ אַתָּה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וּבָ֗אתָ בֵּ֚ית יֹאשִׁיָּ֣ה בֶן־צְפַנְיָ֔ה אֲשֶׁר־בָּ֖אוּ מִבָּבֶֽל׃

רש"י

לקוח מאת הגולה מחלדי וגו',: אשר באו מבבל. כל האנשים האלה:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

לקוח - שם הפועל תחת ציווי, כמו זכור את יום השבת.
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

לקוח, בני הגולה שבבבל שלחו שלשה אנשים ובידם כסף וזהב לעשות ממנו שתי עטרות, א' אל זרובבל שיהיה מלך הארץ, והב' אל יהושע שהוא הכ"ג, עטרת זהב אל המלך ועטרת כסף אל הכ"ג, וצוהו ה' שיקח הכסף והזהב המובא מאת הגולה ביד חלדי וטוביה וידעיה, וצוהו שלא ימתין עד שיבואו אליו רק ובאת אתה שהנביא ילך אליהם, ולא ימתין ליום מחר רק ביום ההוא תיכף. וציין לו המקום ששם ימצאם ובאת בית יאשיה, כי שם נקבצו כאשר באו מבבל ויאשיה היה ג"כ מבני בבל:
שאל רבBookmarkShareCopy