זכריה ז:א מפרשים: מלבי"ם, מצודת דוד, מנחת שי ואבן עזרא

וַֽיְהִי֙ בִּשְׁנַ֣ת אַרְבַּ֔ע לְדָרְיָ֖וֶשׁ הַמֶּ֑לֶךְ הָיָ֨ה דְבַר־יְהוָ֜ה אֶל־זְכַרְיָ֗ה בְּאַרְבָּעָ֛ה לַחֹ֥דֶשׁ הַתְּשִׁעִ֖י בְּכִסְלֵֽו׃

מלבי"ם

ויהי בשנת ארבע לדריוש, כי החזון אשר נפתח לחגי וזכריה בשנת שתים לדריוש בעת שהחלו בבנין הבית נסתם באותה שנה ולא מצאו חזון מה' עוד, כי לא היה אז העת המיועד שתשוב השכינה והנבואה לישראל, אולם בשנת ארבע בא אליו הדבור עפ"י סבה שיספר, וז"ש היה דבר ה' שנגלה אליו דבר ה' אשר כבר פסק:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

היה דבר ה׳. הוא הדבור האמור למטה:
שאל רבBookmarkShareCopy

מנחת שי

לדריוש המלך. כן כתיב:
שאל רבBookmarkShareCopy