וְיָצָ֣א יְהוָ֔ה וְנִלְחַ֖ם בַּגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם כְּי֥וֹם הִֽלָּחֲמ֖ו בְּי֥וֹם קְרָֽב׃
צוארי שלל
ויצא ה' ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב. תרגם יונתן כיום אנחותי' קרבא בימא דסוף ואפשר במה שביארנו בס' הקטן ראש דוד דהנהוג הוא יפקוד ה' על צבא המרום במרום ולמטה יושפל האומה על ידי האויב הנלחם בו. ובקריעת ים סוף ב' היו ע"י יתברך הן הריגת השר הן טביעת המצרים בים ובזה פירשנו בעניותנו וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים שר של ים והיא יד הגדולה דב' על ידו יתברך ע"ש באורך וכן נמי במלחמת גוג ומגוג שתיהם ע"י ית' השפלת השרים למעלה והריגת הגוים למטה הכל על ידו יתברך ולזה דימהו לקריעת ים סוף כי ה' עשה גם שניהם וזה חידוש כי אין זה דרך הנהוג והיינו רבותא ורבו יתירה הוספת ויען כי הרשעים מהפכים מדת רחמים למדת הדין וז"ש ויצא ה' שם המיוחד מדת רחמים ונלחם. וגם בזה נדמה לקריעת ים סוף שהיה ע"י שם המיוחד:
מלבי"ם
ויצא ה' ונלחם בגוים האלה, וכבר התבאר ביחזקאל שה' ישלח מהומה בין שני הלוחמים ויהרגו איש את אחיו, שזה יהיה ע"י השגחת ה', וידמה בזה כיום הלחמו ביום קרב, כי יש הבדל בין קרב ובין מלחמה, שבקרב הוא לוחם עם אויבו בקרוב ומתאבק עמו, והמלחמה תהיה גם מרחוק ע"י חצים ואבנים וכדומה, ור"ל שלא ילחם עמם מרחוק ע"י סבות טבעיות רק מקרוב בלא אמצעי בכח אלוה נסיי: