זכריה יד:ו מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא לֹֽא־יִהְיֶ֣ה א֔וֹר יְקָר֖וֹת יקפאון [וְקִפָּאֽוֹן׃]

רש"י

לא יהיה אור יקרות וקפאון. י"ת לא יהיה נהורא אלהין עדי וגליד יהי נהורא לא יהיה אור נוגה כי יקרות וקפאון יהי' יקרות ל' כיקר כרים (תהלים לז) הוא כמין אור הנראה שחרית על ההרים וכלה והולך:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

והיה ביום ההוא לא יהיה אור, ר"ל שאז יחדל אור השמש והירח מלהאיר בעולם, כמ"ש (ישעיהו ס׳:י״ט) לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם וכו' והיה לך ה' לאור עולם, ולא יהיה במציאות אור גשמי, לא אור יקרות ולא אור קפאון, ר"ל לא אור השמש שהוא אור עצמי אור יקר, ולא אור הירח וככבים שהם רק מקבלים האור שצף על כדורם המקשי ע"י השמש שמכה עליהם והאור חוזר, כי לא ימצא אור גשמי כלל:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

לא יהיה אור יקרות וקפאון. לא יהיה אור בהיר ולא יהיה נקפה ועב כדמות החשך ר״ל ישראל יהיו אז נבובים בדעתם ולא יכירו אם היא הכנה לתשועה או לכליון:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

וקפאון. קפוי וחשוך ועב כקרח שנקפה ומגליד כמו וכגבינה תקפיאני (איוב י):
שאל רבBookmarkShareCopy