חבקוק ג:יד מפרשים: רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון ומלבי"ם

נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ. סַנְחֵרִיב וְסִיעָתוֹ שֶׁהָיוּ סוֹעֲרִים בְּרוּחַ סְעָרָה לַהֲפִיצֵנִי, וְהוּא הָיָה מַטֶּה שֶׁהָיִיתָ רוֹדֶה בּוֹ אֶת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וּכְשֶׁבָּא וְסָעַר לַהֲפִיצֵנִי, נָקַבְתָּ רָאשֵׁי גֵּיסוֹתָיו בְּמַטָּיו שֶׁהָיָה בָּא לִרְדּוֹת בָּהֶם.

נקבת במטיו. במטה של סנחריב שבא לרדות בו נקבת כל ראש אנשיו היושבים בערי הפרזי כי לגודל רבויים כאלו לא יכילם מקום מוקף חומה ור״ל כפי מה שחשב לעשות לישראל נעשה בו וביאתו לירושלים לאבד את אנשיה היתה לרעתו כי שם נפל וכאילו נקב ראשם במטהו:

נקבת. מל׳ נקב וחור:

רֹאשׁ פְּרָזָו. רָאשֵׁי עָרָיו וְטִירוֹתָיו, כְּמוֹ ״פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלַיִם״ (זכריה ב:ח), ״עָרֵי הַפְּרָזִי״ (דברים ג:ה).