חבקוק ג:א מפרשים: רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון ומלבי"ם

עַל שִׁגְיֹנוֹת. יֵשׁ פּוֹתְרוֹ כְּתַרְגּוּמוֹ, וּלְפִי מַשְׁמָעוֹ בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ שֶׁהִטִּיחַ דְּבָרִים, כְּמוֹ (חבקוק א:ד) ״עַל כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה״, ״וַתַּעֲשֶׂה אָדָם כִּדְגֵי הַיָּם״. קִנְתֵּר אַחַר מִדַּת הַדִּין.

על שגיונות. ר״ל תפלתו היתה בעבור ששגג והתרעם מול ה׳ ולכן חזר להתפלל לפניו ולספר בשבחו:

שגיונות. מלשון שגיאה וכן שגיון לדוד (תהלים ז):