יהושע א:ב מפרשים: רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון ורלב"ג

משֶׁה עַבְדִּי מֵת וְאִילּוּ הָיָה קַיָּים, בּוֹ הָיִיתִי חָפֵץ. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ (תמורה טז א) עַל שְׁלשֶׁת אֲלָפִים הֲלָכוֹת שֶׁנִּשְׁתַּכְּחוּ בִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל משֶׁה. בָּא יְהוֹשֻׁעַ וְשָׁאַל, אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה: משֶׁה עַבְדִּי מֵת וְהַתּוֹרָה עַל שְׁמוֹ נִקְרֵאת, לוֹמַר לְךָ אִי אֶפְשָׁר, צֵא וְטוֹרְדָן בְּמִלְחָמָה.

משה עבדי מת. רצה לומר, אילו היה עדיין חי, לא יכולתם לעבור את הירדן כי עליו נגזר לבל יעבור:

קום. הוא ענין זרוז, כמו (דברים י יא) קום לך למסע: