יהושע ד:טז מפרשים: רש"י ומלבי"ם

צַוֵּה אֶת הַכֹּהֲנִים כָּאן פֵּירַשׁ הַכָּתוּב אֶת הָאָמוּר לְמַעְלָה, הֵיאָךְ עָבַר אֲרוֹן ה' וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם וְגוֹ'.

ויעלו. ר"ל שעלו מן שפת הירדן המערבי אל היבשה, לכן אמר ויעלו לא ויעברו. והטעם, כי אחר שא"ל בירדן תעמדו לא היה להם רשות לצאת מעצמם בלא רשות:

וְיַעֲלוּ מִן הַיַּרְדֵּן 'וְיַעַבְרוּ' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא 'וְיַעֲלוּ', לָמַדְנוּ שֶׁעַל הַשָּׂפָה שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין אֶצְלָהּ עָלוּ, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין אֵצֶל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן שֶׁבַּמַּעֲרָב, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר לְמַעְלָה (ג טו) נִטְבְּלוּ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים בִּקְצֵה הַמַּיִם, וְשָׁם נֶאֱמַר וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים וְכָל יִשְׂרָאֵל עוֹבְרִים.