יהושע ד:יא מפרשים: רש"י, מצודת דוד, רלב"ג ומלבי"ם

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן וְגוֹ' לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָבְרוּ הָאֲחֵרִים, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ לְמַטָּה בָּעִנְיָן (להלן פסוק יח): נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים לַאֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֶחָרָבָה עַל הַשָּׂפָה שֶׁנִּכְנְסוּ בָּהּ, שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים אֶצְלָהּ, וְחָזְרוּ הַמַּיִם לַאֲחוֹרֵיהֶם לֵילֵךְ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם; נִמְצָא, אֲרוֹן וְנוֹשְׂאָיו מִצַּד זֶה וְכָל יִשְׂרָאֵל מִצַּד זֶה, נָשָׂא הָאֲרוֹן אֶת נוֹשְׂאָיו וְעָבַר.

ויעבור ארון ה׳. אחר שצוה יהושע להכהנים לעלות מן הירדן, כמו שכתוב למטה (ג ו) אז עבר הארון ללכת לפני העם:

והנה זכר שכבר מהרו העם לעבור יותר מהחוק הנהוג וידמה שכבר עשו זה כדי שיתבאר להם מדרגת יהושע בענין זה המופת כי אילו היה מוגבל זמן עמידת מי הירדן עד הזמן שהיה ראוי שיעברו בו העם לפי החק הנהוג הי' ראוי כשמהרו לעבור שישארו מי הירדן כך זמן מה אחר עברם והנה ספר שתכף עבור העם עבר ארון ה' לפני העם ותכף שבו מי הירדן למקומם וזה גם כן היה במצות הש"י כדי שיתפרסם לישראל עוצם זה המופת ר"ל שכבר צוה הש"י את יהושע שיצוה הכהנים נושאי הארון שיעלו מהירדן תכף עבור העם:

לִפְנֵי הָעָם לְעֵינֵי הָעָם.