יהושע ז:טו מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

(תוספת) יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ הָאֹהֶל וְהַמִּטַּלְטְלִין.

ישרף באש. שמצד העברת החרם שהיה עומד לשרוף דינו בשריפה:

הנלכד בחרם. הנלכד לפני הארון, בעבור שמעל בחרם:

אֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ כַּדִּין הַמְפוֹרָשׁ לְּמַטָּה (להלן פסוק כה): אוֹתוֹ וְהַבְּהֵמָה בִּסְקִילָה, וְהַזָּקֵף שֶׁהוּא עַל 'בָּאֵשׁ' מוֹכִיחַ שֶׁהוּא נִפְרָד 'מֵאוֹתוֹ', שֶׁכֵּן מָצִינוּ מִקְרָאוֹת שֶׁהַטַּעַם מְחַלְּקָן, כְּמוֹ (דברים יא ל): אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁ'אַחֲרֵי' מוּפְלָג 'מִדֶּרֶךְ' עַל יְדֵי הַטַּעַם, וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ: הַנִּלְכָּד בַּחֵרֶם יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ, הָרָאוּי לִישָּׂרֵף כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ לְּמַטָּה.

אֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ כַּדִּין הָאָמוּר לְּמַטָּה, וְזֶה מִקְרָא קָצָר, וְדוֹמֶה לוֹ (שמואל ב ה ח): כָּל מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר, לֹא פֵּירַשׁ מַה יִּהְיֶה לוֹ. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (א יא ו) פֵּירַשׁ: יִהְיֶה לְרֹאשׁ, אַף כָּאן לֹא פֵּירַשׁ מַה יִּהְיֶה בְּ'אוֹתוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ' וּלְמַטָּה פֵּירַשׁ.