יהושע טו:ז מפרשים: יסוד ושורש העבודה, רש"י, מצודת ציון ומלבי"ם

סימן ט"ו
פסוק ז' אשר נוכח למעלה אדומים אינו מובן אם היו עומדים נוכח זה מול זה מצפון לדרום או ממזרח למערב אך הדעת נוטה שפירושו מצפון לדרום ועכ"ז לא ידוע אם היה מעלה אדומים לפנים מן החוט אם מחוץ לחוט אך מלשון רש"י שכתב נמצא הנחל חוץ מן החוט נראה שמפרש שמעלה אדומים לפנים מן החוט וצ"ע. פסוק ח' ימה אינו ידוע אי קאי על מערב של גיהנם או על מערב של כל ארץ ישראל. פסוק ט' ותאר הגבול בעלה. ז"ל ס' קצוי ארץ החוט יוצא עוד בבליטתו וגבול יהודה מרחיב עד בעלה וכן פי' רש"י בזבחים עכ"ל. ונראה מדבריו שבעלה אינה בגבול יהודה אלא שהגבול היה מרחיב עד בעלה ולא בעלה בכלל. פסוק ל"ב ברש"י ובפרטן אתה מוצא שלשים ושמונה כשתדקדק בחשבון צריך לחשוב בפסוק כ"ה וחצר חדתה לשתי עיירות גם וקיריות חצרון לשתי עיירות אף שלא כתוב וחדתה וחצרון בוי"ו וצ"ע:

וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה מֵעֵמֶק עָכוֹר שֶׁהָיָה עֵמֶק עָכוֹר בֵּין אֶבֶן בֹּהַן לַדְּבִיר.

נוכח. נגד:

וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל הַגִּלְגָּל וּכְשֶׁמַּגִּיעַ כְּנֶגֶד הַגִּלְגָּל, מַרְחִיב הַגְּבוּל וְיוֹצֵא חוּט הַמֶּצֶר לְצַד הַצָּפוֹן אֶל הַגִּלְגָּל, אֲשֶׁר הוּא נוֹכַח מַעֲלֵה אֲדֻמִּים אֲשֶׁר הַמַּעֲלֶה בִּדְרוֹם הַנַּחַל, נִמְצָא הַנַּחַל חוּץ מִן הַחוּט שֶׁלֹּא בִּגְבוּל יְהוּדָה.

מִנֶּגֶב לַנַּחַל עֵמֶק וּמִדְרוֹן הָיָה בְּלֹא מַיִם.