וַיִּדֹּ֨ם הַשֶּׁ֜מֶשׁ וְיָרֵ֣חַ עָמָ֗ד עַד־יִקֹּ֥ם גּוֹי֙ אֹֽיְבָ֔יו הֲלֹא־הִ֥יא כְתוּבָ֖ה עַל־סֵ֣פֶר הַיָּשָׁ֑ר וַיַּעֲמֹ֤ד הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ בַּחֲצִ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְלֹא־אָ֥ץ לָב֖וֹא כְּי֥וֹם תָּמִֽים׃
רש"י
הֲלֹא הִיא כְתוּבָה דָּבָר זֶה נִכְתַּב בַּתּוֹרָה, שֶׁאָמַר לוֹ יַעֲקֹב לְיוֹסֵף (בראשית מח יט): וְזַרְעוֹ (שֶׁל אֶפְרַיִם) יִהְיֶה מְלֹא הַגוֹיִם, אֵימָתַי, בְּיוֹם שֶׁעָמְדָה חַמָּה לִיהוֹשֻׁעַ, נִתְמַלֵּא כָּל הָעוֹלָם שִׁמְעוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ, וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבֹא כְּיוֹם תָּמִים.