יהושע כד:ל מפרשים: רש"י ורלב"ג

בְּתִמְנַת סֶרַח כָּךְ שְׁמָהּ, וּבְמָקוֹם אַחֵר (שופטים ב ט) הוּא קוֹרֵא אוֹתָהּ 'תִּמְנַת חֵרֶס', עַל שֵׁם שֶׁהֶעֱמִידוּ תְּמוּנַת הַחַמָּה עַל קִבְרוֹ (של יהושע), לוֹמַר זֶה הוּא שֶׁהֶעֱמִיד הַחַמָּה, וְכָל הָעוֹבֵר עָלֶיהָ אוֹמֵר חֲבָל עַל זֶה שֶׁעָשָׂה דָּבָר גָּדוֹל כָּזֶה וָמֵת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, תִּמְנַת חֵרֶס שְׁמָהּ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ תִּמְנַת סֶרַח, עַל שֵׁם שֶׁפֵּירוֹתֶיהָ מַסְרִיחִין מֵרוֹב שֻׁמָּנַן.

אחר זה זכר שכבר מת יהושע בן מאה ועשר שנים וקברו אותו בגבול נחלתו:

לְהַר גָּעַשׁ מְלַמֵּד שֶׁרָעַשׁ עֲלֵיהֶם הָהָר לְהוֹרְגָם לְפִי שֶׁלֹּא הִסְפִּידוּהוּ כָּרָאוּי.