יואל ב:ב מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומלבי"ם באור המילות

י֧וֹם חֹ֣שֶׁךְ וַאֲפֵלָ֗ה י֤וֹם עָנָן֙ וַעֲרָפֶ֔ל כְּשַׁ֖חַר פָּרֻ֣שׂ עַל־הֶֽהָרִ֑ים עַ֚ם רַ֣ב וְעָצ֔וּם כָּמֹ֗הוּ לֹ֤א נִֽהְיָה֙ מִן־הָ֣עוֹלָ֔ם וְאַֽחֲרָיו֙ לֹ֣א יוֹסֵ֔ף עַד־שְׁנֵ֖י דּ֥וֹר וָדֽוֹר׃

רש"י

כְּשַׁחַר פָּרֻשׂ עַל הֶהָרִים. הָאַרְבֶּה וְהַגָּזָם נִפְרָשִׂים עַל הֶהָרִים כְּשַׁחַר הַנִּפְרָשׂ בְּכָל הָעוֹלָם:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

יום - כדרך: וכסה את עין הארץ וטעם כשחר רגע אחד הפרוש.
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

יום חשך, מצייר את היום שהוא חשך ואפלה מצד העדר האור, וגם הוא יום ענן וערפל שאינו חשך העדרי רק חשך ממשי ע"י אדים וקטורי ערפל המאפילים, ודרך החשך ההוא נראה פרישת הארבה כשחר הפרוש על ההרים בבקר, כן יתראה על ראשי ההרים נוצץ ומבריק למרחוק, והוא עם רב בכמות ועצום באיכות, אשר כמוהו לא נהיה, כי היו ד' מינים שזה לא היה במצרים כנ"ל:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם באור המילות

זמין למנויי פרימיום בלבד

רש"י

כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָה מִן הָעוֹלָם. לָבוֹא כָּל הַמִּינִים הַלָּלוּ זֶה אַחַר זֶה, אֲבָל מִין אַרְבֶּה לְבַדּוֹ לֹא הָיָה כְּמוֹ אוֹתוֹ שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן״ (שמות י:יד):
שאל רבBookmarkShareCopy