וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו הַגִּידָה־נָּ֣א לָ֔נוּ בַּאֲשֶׁ֛ר לְמִי־הָרָעָ֥ה הַזֹּ֖את לָ֑נוּ מַה־מְּלַאכְתְּךָ֙ וּמֵאַ֣יִן תָּב֔וֹא מָ֣ה אַרְצֶ֔ךָ וְאֵֽי־מִזֶּ֥ה עַ֖ם אָֽתָּה׃
אבן עזרא
ויאמרו - המפרש: שבקשו לדעת מאי זה עם הוא, ומאי זה הארץ, שמא נגזר עליהם מהשמים מות, לא דבר נכונה, כי אם גזר השם על עם, אם לא היה בעיר אחד מהם שנגזר עליו, רק במקום אחר עם אחרים, למה יפחדו האחרים, כאילו יתערבו על שגזר עליו לבדו למות. ומנהג רוב האדם לחיות ממלאכתם ומלאכת האדם תורה על דברו, ולמה נכנס ללכת למקום אחד, ויש ארצות שרוב אנשיה טובים וככה היום ידוע.
מלבי"ם
השאלות: (ח-ט) למה שאלו לו השאלות הרבות האלה,והוא לא השיב לכולם, ומה שאמר את ה' אני ירא אינה תשובה על שאלותיהם, ומלות באשר למי לא נודע פירושם?: