וַיִּתְפַּלֵּ֣ל יוֹנָ֔ה אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהָ֑יו מִמְּעֵ֖י הַדָּגָֽה׃
רש"י
(ה' אלהיו שיתף דין ורחמים זכות אברהם ויצחק: ממעי הדגה זה יעקב, סוד מישרים:)
אבן עזרא
ויתפלל - המפרשים רצו לפרש חדוש והוציאו הכתוב מפשוטו, כי יונה לא התפלל רק אחרי צאתו אל היבשה, בעבור שמצאו ממעי ולא אמר במעי, והלא ראו שם כתוב מבטן שועתי וככה ממעמקים קראתיך ה'. ועוד: כי מלת שועתי, לאות כי התפלל ושוע אל השם טרם שיקיאנו הדג, וככה: ותבא אליך תפילתי. והנה למה לא היה כתוב ויתפלל יונה אחרי צאתו ממעי הדגה?! ועוד: כי אחר תפלתו כתוב: ויאמר ה' לדג והביאם בצרה הזאת, בעבור ותעל משחת ותבוא אליך תפלתי. ועתה שים לבך וראה כל תפילת נביא וברכתו היא ברוח נבואה. ויעקב אמר: לקחתי מיד האמורי, כי דבר שנגזר להיות ידבר לשון עבר. וככה: ויט שכמו לסבול, דרך כוכב מיעקב, וישמן ישורון ויבעט, וירא ה' וינאץ, וישכן ישראל בטח בדד. ובתפילת דוד בברחו: ויענני מהר קדשו סלה כי הכתוב אמר: בברחו ולא אמר ברחו, ובתפילתו אך אוסיף להביט אל היכל קדשך - שהוא השמים וה' בהיכל קדשו ורבים ככה. ושם כתוב: ישועתה לה' שהיה מקוה, כמו ישועתה לה' לבקש. ויש מי שאומר: כי דגה בלעה הדג ואין צורך, כי דגה ודג שם המין, כמו: צדק וצדקה.
מצודת דוד
ממעי הדגה. ארז״ל בתחילה בלעו דג זכר ועמד שם בריוח ולא נתן דעתו להתפלל ורמז המקום להדג והקיאו אל פי הדגה ושם עמד בדוחק מפני העוברים והתפלל מתוך הדחק: