יונה ד:ו מפרשים: רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון ומלבי"ם

וַיְמַ֣ן יְהוָֽה־אֱ֠לֹהִים קִיקָי֞וֹן וַיַּ֣עַל ׀ מֵעַ֣ל לְיוֹנָ֗ה לִֽהְי֥וֹת צֵל֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ לְהַצִּ֥יל ל֖וֹ מֵרָֽעָת֑וֹ וַיִּשְׂמַ֥ח יוֹנָ֛ה עַל־הַקִּֽיקָי֖וֹן שִׂמְחָ֥ה גְדוֹלָֽה׃

רש"י

וימן. לשון הזמנה:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

וימן. הצמיח עשב קיקיון וגדלה למעלה ועלה ממעל ליונה להיות לו לצל להצילו מזריחת החמה הרעה לו כי צל הסוכה הוא דבר שאינו מתמיד כי הולך ומתייבש מחום השמש ולא כן הקיקיון היונק רטיבות הארץ:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת ציון

וימן. ענין הזמנה:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

להציל לו מרעתו. מחום השמש:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

קיקיון. עשב הגדל למעלה בענפים רבים ומיצל וכך שמו:
שאל רבBookmarkShareCopy