יונה ד:ט מפרשים: אבן עזרא, מלבי"ם ומצודת דוד

וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־יוֹנָ֔ה הַהֵיטֵ֥ב חָרָֽה־לְךָ֖ עַל־הַקִּֽיקָי֑וֹן וַיֹּ֕אמֶר הֵיטֵ֥ב חָֽרָה־לִ֖י עַד־מָֽוֶת׃

אבן עזרא

ויאמר - השם שם משל לנביאו, בעבור שחרה לו כי נחם השם.
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

ההיטב חרה לך על הקיקיון, שאל אותו וכי זה דבר טוב, בעבור קיקיון שהוא דבר קל מאד חרה לך, ויאמר היטב חרה לי ר"ל ראוי שיחרה לי מפני שהוא עד מות שע"י חסרון הקיקיון הנני הולך למות כי נולד לו קדחת מרוב תבערת החום עד שהתעלף והגיע עד שערי מות:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

ההיטב. בה״א השאלה ששאל לו אם מאד חרה לו על אבדן הקיקיון:
שאל רבBookmarkShareCopy