יחזקאל ט:ד מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מלבי"ם באור המילות ומצודת דוד

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אלו [אֵלָ֔יו] עֲבֹר֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר בְּת֖וֹךְ יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְהִתְוִ֨יתָ תָּ֜ו עַל־מִצְח֣וֹת הָאֲנָשִׁ֗ים הַנֶּֽאֱנָחִים֙ וְהַנֶּ֣אֱנָקִ֔ים עַ֚ל כָּל־הַתּ֣וֹעֵב֔וֹת הַֽנַּעֲשׂ֖וֹת בְּתוֹכָֽהּ׃

רש"י

והתוית תו. ורשמת רושם:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

ויאמר אליו צוה שהוא יעבר תחלה ויתוה תו וסימן על מצחות האנשים הצדיקים שהם נאנחים על התועבות הנעשות בעיר כדי שמלאכי חבלה לא ישלטו בהם:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם באור המילות

והתוית תו. רושם וסימן כמו הן תוי שדי יענני (איוב ל"א) :
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

על מצחות האנשים. הצדיקים כדי להיות לאות שלא יפגעו בם המשחיתים:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם באור המילות

זמין למנויי פרימיום בלבד