יחזקאל יג:ו מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מלבי"ם באור המילות ומצודת דוד

חָ֤זוּ שָׁוְא֙ וְקֶ֣סֶם כָּזָ֔ב הָאֹֽמְרִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וַֽיהוָ֖ה לֹ֣א שְׁלָחָ֑ם וְיִֽחֲל֖וּ לְקַיֵּ֥ם דָּבָֽר׃

רש"י

חזו. לשון נבואה:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

חזו שוא ר"ל א. החזון שיחזו הוא דבר שוא וריק שאין לו מציאות רק ברוח דמיונם, והקסם שבו יגידו העתידות הוא דבר כזב שלא יהיה הדבר כמו שאמרו, עד שאין ממש בדבריהם לא מצד הדבר עצמו שהוא שוא, ולא מצד התועלת שידעו על ידו את העתיד כי הוא כזב, ב. שחוץ מזה הם מיחסים השוא הזה לדבר ה', וז"ש ואומרים נאום ה', ובאמת ה' לא שלחם, וא"כ אחר שאין לדבריהם מציאות לא מצד עצמם ולא מצד משלחם איך ייחלו לקיים דבר, איך יתקיימו דבריהם:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם באור המילות

שוא, כזב. שוא דבר שאין בו ממש, וכזב דבר בלתי מתקיים :
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ויחלו לקיים דבר. ואיך סבורים לקיים דבריהם, לשון תוחלת וי"א איקוויירירא"ט בלע"ז, ל' אחר ל' המתנה:
שאל רבBookmarkShareCopy