לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנְנִ֛י מֵבִ֥יא עָלַ֖יִךְ חָ֑רֶב וְהִכְרַתִּ֥י מִמֵּ֖ךְ אָדָ֥ם וּבְהֵמָֽה׃
נחל שורק
ב. לכן כה אמר אדני אלהים הנני מביא עליך חרב והכרתי ממך אדם ובהמה. אפשר לפרש במ"ש רז"ל אין בעל הרחמים פוגע בנפשו' תחילה וכתבו המפרשים דזהו במדת הרחמים וכמ"ש אין בעל הרחמים אבל במדת הדין פוגע בנפשות תחילה ובזה נתבאר אצלי הדל מ"ש ירמיה הע"ה בעת הפך עשה בהם דכשיש חרון אף פוגע בנפשות תחילה וזה שאמר עשה בהם דייקא. גם אמרו רז"ל דהא דאין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה הוא דוקא בישראל אבל בגוים פוגע בנפשו' תחיל' וז"ש כה אמר אדני אלהים שהוא מדת הדין וכו' והכרתי ממ"ך דייקא אדם ברישא והדר בהמה ופוגע בנפשות תחילה דזהו במדת הדין ועוד ממך שאתם גויים.
מלבי"ם
לכן, עי"כ בא עליהם נבוכדנצר אל ארצם, וזה היה אחר החורבן, ועז"א הנני מביא עליך חרב, ועי"כ תהיה ארץ מצרים לשממה וחרבה, וידעו כי אני ה' בזה יכירו אלהותי ביותר במה שהבאתי המחריב אל ארצם, עתה באר חורבן שלישי כללי שיהיה למצרים שזה היה בשנת כ"ז למלכות נבוכדנצר, שמונה שנה אחר החורבן שכבר נשא עונו מה שלא עזר לבני ישראל רק היה מסבה אחרת יען אמר יאור לי ואני עשיתי שעדיין היה מיחס כל כחו אל היאור ואל עצמו שאמר שיש בו כח אלהות, כי גם אחר המכה הנזכר שהחריב קצת מארצו עדיין לא נבטלה מלכות מצרים מכל וכל:
אהבת יהונתן
לכן כה אמר ה' הנני מביא עליך חרב והכרתי ממך אדם ובהמה. נ"ל דהענין דאי' אין בעל דין פוגע בנפשות תחלה והיינו כאשר יחטא האדם נגעים באי' תחלה על קורות ביתו כדי שיכיר ויבחין וישוב לאל יתב' ואח"כ באם לא שב באין על בגדיו ואח"כ על גופו. ואולם זהו דווקא אם הם נגעים הבאים כדי שיחזור בתשובה אז אין פוגעין בנפשות תחלה. ואולם אם אין הוא בעל תשובה רק הנגעים הם במשפט דין רשעים ואינם באים לכפר אלא כמו שיובל רשע לגיהנם על עונשו הן המה פוגעין בנפשות תחלה. ועפ"ז יובן המד' כאשר ראה משה פרשת נגעי' אמר אלו למי א"ל הקב"ה אלו וכו' ולכאורה הוא תמוה. ולדברינו יובן יען דבפרשת נגעים כתיב נגעי אדם תחלה ואח"כ נגעי בגדים ואח"כ נגעי בתים. וע"ז תמה משה ואמר וכי לא יהיה כפרה לישראל חלילה בתשובה והלא אין בעל דין פוגע בנפשות תחלה והשיב לו השם ב"ה דזהו יהיה משפט וכו' כנ"ל. וז"ש והכרתי ממך אדם ובהמה דדין כרותה יהיה תחלה על האדם ואח"כ על הבהמה מפני דאין להם כפרה כנ"ל וק"ל: