בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא אַצְמִ֤יחַ קֶ֙רֶן֙ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וּלְךָ֛ אֶתֵּ֥ן פִּתְחֽוֹן־פֶּ֖ה בְּתוֹכָ֑ם וְיָדְע֖וּ כִּי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ (פ)
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
הפטרת וארא
ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל. יובן בס"ד כי ידוע מ"ש המפרשים ז"ל כי בזמן שישראל אין עושין רצונו של מקום אזי גורמים שדל"ת של אחד שכתוב על ישראל ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ יהיה ח"ו ריש ויהיה נקרא גוי אחר בארץ שנעשו לגוי אחר וכשעושין תשובה אזי יחזור להיות דל"ת ויקרא גוי אחד בארץ שהם עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב ובזה יובן ביום ההוא שאסלח לכל עונות ישראל ואתקנם ואצרפם כצרוף את הזהב אזי אצמיח קרן לבית ישראל ר"ל אותו הקרן של הדל"ת שנמחק ריבועו והיה רי"ש כי הפרש שבין הדל"ת והרי"ש הוא בקרן זוית של האות שאז אצמיח אותו שיהיה האות מרובע שיהיה דל"ת ולא רי"ש:
ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל. יובן בס"ד כי ידוע מ"ש המפרשים ז"ל כי בזמן שישראל אין עושין רצונו של מקום אזי גורמים שדל"ת של אחד שכתוב על ישראל ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ יהיה ח"ו ריש ויהיה נקרא גוי אחר בארץ שנעשו לגוי אחר וכשעושין תשובה אזי יחזור להיות דל"ת ויקרא גוי אחד בארץ שהם עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב ובזה יובן ביום ההוא שאסלח לכל עונות ישראל ואתקנם ואצרפם כצרוף את הזהב אזי אצמיח קרן לבית ישראל ר"ל אותו הקרן של הדל"ת שנמחק ריבועו והיה רי"ש כי הפרש שבין הדל"ת והרי"ש הוא בקרן זוית של האות שאז אצמיח אותו שיהיה האות מרובע שיהיה דל"ת ולא רי"ש:
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
ולך אתן פתחון פה בתוכם. יובן בס"ד כי ידוע שהנבואה על הרוב צריך לה התבודדות שישב הנביא לבדו במקום שאין שם בני אדם ואזי ע"י התבודדותו תעלה עליו הנבואה כנודע ואמנם הקב"ה הבטיח את יחזקאל הע"ה שלך אתן פתחון פה להתנבאות אפי' כשאתה בתוכם בלא התבודדות:
אהבת יהונתן
ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל וכו' ולך אתן פתחון פה בתוכם. נ"ל דהנה אין הנביא ניכר שהוא נביא אמת אלא באומר דבר שיהיה ובא האות והמופת הוא הנביא אשר שלחו ה' ואליו תשמעון ואמר כאשר יתקיים זה אתן לך פתחון פה שידעו הכל כי נביא אמת הוא ואל יתב' שלח אותו וכן ישלח לנו את אליהו הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא ב"ב אמן:
רש"י
ביום ההוא אצמיח קרן. לא שמעתי ולא מצאתי פי' מקרא זה מה הוא צמח קרנם של ישראל במפלת מצרים שהרי ישראל גלו שמונה שנים לפני מפלת מצרים ואומר אני ביום ההוא מוסב על פרשה של מעלה מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים ואותו חשבון כלה בשנה שמלך בלשאצר ומצינו בדניאל שבאותה שנה התחילו מלכי פרס להתחזק ונגזרה מפלה על בבל שנאמר (דניאל ז׳:א׳) בשנת חדא לבלשאצר דניאל חלם חזה וגו' קדמיתא כאריה היא בבל (שם) וכתיב (שם) חזה הוית עד די מריטו גפה וגומר וארו חיוה אוחרי תנינא דמיא לדוב היא פרס וכתיב וכן אמרין לה קומי אכולי בשר שגיא, כלומר תפשי המלוכה ומלכות פרס היא צמיחת קרן לישראל שנאמר בכורש הוא יבנה עירי וגלותי ישלח (ישעיהו מ״ה:י״ג) ומניין שארבעים שנה של מצרי' כלו באותו הפרק מצרים נתנה ביד נבוכדנצר בכ"ז לנבוכדנצר בשנה שנאמר' נבוא' זו ליחזקאל הוסיף ארבעים שנה הרי ששים ושבע צא מהם ארבעים וחמש לנבוכדנצר ועשרים ושלש לאויל מרודך כדאמרינן במסכת מגלה ושנה אחת מהם עלתה לזה ולזה כדאמרינן התם שנים מקוטעו' היו: