וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ בְּיוֹם֙ בָּחֳרִ֣י בְיִשְׂרָאֵ֔ל וָאֶשָּׂ֣א יָדִ֗י לְזֶ֙רַע֙ בֵּ֣ית יַֽעֲקֹ֔ב וָאִוָּדַ֥ע לָהֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֨א יָדִ֤י לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
נחל שורק
א. ביום בחרי בישראל וגו'. רמז אשר בחר בנו בזכות אבות ואמהות הרמוזות בישראל והוא ר"ת יוד רמז ליצחק יעקב. ש רמז לשרה. ר רמז לרבקה רחל. א לאברהם. ל ללאה. נמצא כי בשם ישראל כללות אבות ואמהות ובתשב"ץ לתלמיד מהר"ם סי' תקמ"ה כתב נוטריקון זה אך כתב דלכך יעקב אע"ה נקרא ישראל לפי שהיה סוף האבות ובו נכלל האבות והאמהות ע"ש. ואני הדל אומר שלכך אומתנו נקראת ישראל ולכך הקב"ה בוחר בישראל בזכות האבות והאמהות שעשו רצונו ואנחנו מזרעם וז"ש ביום בחרי בישראל ועוד ראיתי בס' ארץ החיים מז' כ"ט כי ר"ת של י"ס כח"ב גג"ת נהי"ם גימטריא ישראל ע"ש וא"ש כי בוחר בישראל בזכות אבות ואמהות ורמוז בשם ישראל גם י"ס ותא חזי שם קדוש ישראל ודוק כי קצרתי.
רש"י
ביום בחרי בישראל. הרי שהיתה שנאה זו כבושה לפני המקום קרוב לתשע מאות שנה משהיו במצרי' עד יחזקאל והיתה אהבתו מחפ' עליהם ועל ידי שהיו עתה מרבים לפשוע נתעוררה ועל זה נאמר שנאה תעורר מדנים וגו' (משלי י׳:י״ב):
מלבי"ם
ביום בחרי, ר"ל שתחלת בחירת העם במצרים היה בו ב' ענינים, א. ענין בחיריי מצד שהם ישראל, מצד מעלות נפשותיהם שהם ראויים אל הענין האלהי ב. מצד שהם זרע בית יעקב וברית האבות, ומצד זה ואשא ידי לזרע בית יעקב נשא ידו בשבועה לקיים שבועת האבות ומפרש נגד מ"ש ביום בחרי בישראל, ואודע להם בארץ מצרים שעי"ז התגלה להם הענין האלהי, ונגד מ"ש ואשא ידי לזרע בית יעקב, אמר ואשא ידי להם לאמר אני ה' אלהיכם מכבר, שאני קשור עמכם בברית מימי קדם להיות לכם לאלהים: