וַהֲקִמֹתִ֥י לָהֶ֛ם מַטָּ֖ע לְשֵׁ֑ם וְלֹֽא־יִהְי֨וּ ע֜וֹד אֲסֻפֵ֤י רָעָב֙ בָּאָ֔רֶץ וְלֹֽא־יִשְׂא֥וּ ע֖וֹד כְּלִמַּ֥ת הַגּוֹיִֽם׃
מלבי"ם
והקימותי ואח"כ ישבו בא"י ושם יטעם בארץ במטע טוב שיהיו לשם, שלא יעקרו משם לעולם, וגם יהיה שם שובע עד שלא יהיו עוד אסופי רעב, ולא ישאו עוד כלמת הגוים בענין שיגלו שנית:
מלבי"ם באור המילות
אסופי רעב. כי כשנאספו לא"י בזמן הגליות היו סובלים שם רעב וכלימה :