וָאָפִ֤יץ אֹתָם֙ בַּגּוֹיִ֔ם וַיִּזָּר֖וּ בָּאֲרָצ֑וֹת כְּדַרְכָּ֥ם וְכַעֲלִילוֹתָ֖ם שְׁפַטְתִּֽים׃
מלבי"ם באור המילות
ואפיץ אותם בגוים. ומן הגוים זרו (שהזריה הוא יותר מן הפיזור) לארצות רחוקות כמ"ש כלל זה למעלה (י"ב ט"ו) :
מצודת ציון
ואפיץ. ויזרו שניהם ענין פזור כמו כי נפץ העם (ש״א י״ג) וכמו וזריתי פרש (מלאכי ב):