דַּבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ הִנֵּה֩ אֲנִ֨י לֹקֵ֜חַ אֶת־עֵ֤ץ יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיַד־אֶפְרַ֔יִם וְשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל חברו [חֲבֵרָ֑יו] וְנָתַתִּי֩ אוֹתָ֨ם עָלָ֜יו אֶת־עֵ֣ץ יְהוּדָ֗ה וַֽעֲשִׂיתִם֙ לְעֵ֣ץ אֶחָ֔ד וְהָי֥וּ אֶחָ֖ד בְּיָדִֽי׃
אהבת יהונתן
הנה אני לוקח וכו' וקבצתי אותם מסביב הכוונה בארץ מיצרים שהיא סביבות א"י. ואח"כ והבאתי אותם אל אדמת' וק"ל. ועשיתי אות' לגוי אחד בארץ מבאר דאחדות ישראל יהיה מושלל מן אחד המספ'. ענין אחד המספ' מונה אחריה שנים ושלש ואולם ישראל הם גוי אחד בארץ ואין להם שניים כי מעולים מכל המדברים בעולם ר"ל מע' אומות ולכך הם נקראין אחד. וכמו כן ארץ ישראל נקראת אחד ואין לה שניה כי הארץ היא גבוה במעלה יותר מכל שאר ארצות שכל טמירין מתגלין שם. וזהו שאמר ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל שיתאחדו אחד אל אחד וא"ש. ומלך אחד יהיה לכולם למלך מבאר ענין של משיח שיהיה מרוצה לכל העם והענין הוא דאי' דכאשר אמר האל יתברך למשה שלא יבא לא"י התפלל על ישראל ואמר יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה אשר יוציאם ואשר יביאם והיינו לפי דקשה להעמיד פרנס על הצבור שיהיה נוח ומרוצה לכל העם וכול' יסכימו שעשה להן כהוגן וע"ז התפלל משה. וי"ל איך היה משה עצמו מרוצה לכל העם והסכימו עליו דיעות כל אדם הלא דיעות אדם שונות זו מזו וצריך לומר דמשה היה כלול כל הנשמות ישראל והיה יודע לכוין דעת כל אחד מבלי קטטה וז"ש ומלך אחד יהיה לכולם למלך הכוונה שיהיה כלול נשמת כולם וידע בלי ספק כוונתם וא"ש: