וְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ הִנֵּ֨ה אֲנִ֤י לֹקֵ֙חַ֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִבֵּ֥ין הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֣ר הָֽלְכוּ־שָׁ֑ם וְקִבַּצְתִּ֤י אֹתָם֙ מִסָּבִ֔יב וְהֵבֵאתִ֥י אוֹתָ֖ם אֶל־אַדְמָתָֽם׃
נחל שורק
ב. הנה אני לוקח את בני ישראל וגו'. הכונה דהגלות היה בעבור שנאת חנם ואיך יתכן שתהיה גאולה בעוד שעדין יש הרעה של שנאת חנם נוהגת. לכן בדבר ה' אמר להם שצריך שיהיה אחדות נמרץ בין ישראל ואח"כ יבא גואל דלא יתכן בלתי אם נועדו והיו לאחדים. ואומרו מבין הגוים אשר הלכו שם וכו' הגם שהליכתם היה באונס אלו הן הגולין אמר אשר הלכו שם כאלו הדבר ברצונם לפי שהיה צורך גדול ללקט ניצוצי הקדושה אשר בארץ ההיא ולהורות שהיה צורך גדול אמר אשר הלכו שם ואפשר לרמוז תיבת הלכו באמצע תיבת כל שהוא יסוד ואותיות ו"ה בתחילה וסוף שהוא רמז להעלות י"א סמנים גימטריא ו"ה ובבחינת ה"ו היה עיקר השבירה והדברים עתיקים.
מלבי"ם
ודבר אליהם עתה מפרש הדברים בפרטות, הנה אני לקח וכו' זה כמ"ש למעלה ולקחתי אתכם מן הגוים שלשם גלו אותם, ומשם נפזרו אח"כ מן הגוים אל הארצות סביב בפיזור ועז"א וקבצתי אתם מסביב: