יחזקאל לט:טו מפרשים: נחל שורק, רש"י, מלבי"ם ומצודת דוד

ד. ובנה אצלו ציון וגו'. התוס' במועד קטן דף ה' אמרו דציון קברות מדאוריתא ומקשים מסוגית נדה דף צ"ז דמוכח דהוי דרבנן ועמ"ש הרב מש"ל פ"ז מה' יום טוב דין י"ז ובמקום אחר כתבתי בעניותי קצת בזה ואין כאן מקום להאריך.

ועברו העוברים בארץ. הולכי דרכים שיראו עצם אדם:

ועברו, אחר ז' חדשים כשיעברו העוברים וראה עצם אדם (כי לא יהיה עוד עצם שיש עליו בשר רק עצם לבד) ובנה אצלו ציון שיוכר המקום וישמרו מקרוב אליו, אם מפני הטומאה, אם מפני הנגף, כי הנס הזה שלא יוזקו מן הנגפים לא יארך רק ז' חדשים, ולכן יבנה ציון ולא יגע בו עד קברו אותו המקברים הם ילקטו העצמות ויקברו אל גיא המון גוג:

ובנה אצלו ציון. סימן שיש כאן עצם של מת כדי שיפרשו ממנו הולכי דרכים ועושי טהרות עד בא אנשי התמיד המובדלים לחקור וקברו אותן: