יחזקאל מא:ט מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מלבי"ם באור המילות ומצודת דוד

רוחב הקיר אשר לצלע אל החוץ. מחיצת התאים הסמוכה לחצר הוא מחיצת מערבית:

רוחב הקיר, כבר התבאר (פסוק ו') שהצלעות היו צלע אל צלע, דהיינו שהיו נחלקות בארכם לשתי צלעות אחד לצד חוץ וא' לצד ההיכל, והיה שם שני קירות, קיר של הצלע לצד חוץ וקיר המפסיק בין הצלעות בפנים, ועז"א שרוחב הקיר אשר לצלע אל החוץ היה חמש אמות, וכן היה רוחב הקיר אשר מונח בית צלעות ר"ל הקיר האמצעי שמונח באמצע הצלעות ומפסיק באורך ממזרח למערב בין הצלעות שלצד חוץ ובין צלעות שלצד פנים, ונכלל בזה ג"כ שכן היה רוחב הקירות המפסיקות בין החמש צלעות שכ"ז נכלל במ"ש אשר מונח בית צלעות אשר לבית שכל קירות המפסיקות בין הצלעות בין המפסיקות באורך ובין המפסיקות ברוחב הי' עובים חמש אמות:

בית צלעות. באמצע הצלעות, כמו בית נתיבות נצבה (משלי ח׳:ב׳) :

חמש אמות. וכן שנינו במסכת מדות שאותו כותל הוא חמש:

ואשר מונח. ומקום פנוי היה מונח במקצועות הצפון והדרום שאצל המזרח שאין התאים מקיפין את כל הבית ולאותו מקום פנוי היו פתחי התאים שבמקצועות מזרחיים כמו שאמור בענין ופתח הצלע למונח כי לא היה להם פתחים לתאים לא לצד החצר ולא לצד ההיכל אלא לאותן שבמקצוע מזרחית צפונית ובמזרחית דרומית היה הפתח בכותל רחבו פתוח לאותו מקום המונח ובאותו פתח נכנסין לו וממנו לתא השני ומן השני אל השלישי וכן סביב שכן שנינו במסכת מדות שלשה פתחים לכל אחד ואחד א' לתא מן הימין וא' לתא מן השמאל וא' לתא שעל גביו ואף י"ת כן ואשר מונח ואתר שביק. לשון אחר ואשר מונח כלומ' וכן אותן (של צד פנים) מן הצלעות לצד בית מונח מקום פנוי היה מונח בין התאים ובין הבית ובאותו מקום היו פתחי התאים כמו שמפורש בענין ופתח הצלע למונח ורחבו היה ה' אמות כמו שהוא אומר ורחב מקום המונח ה' אמות כדפרישית לעיל שלא יהיו התאים סמוכים לבית כלל ואויר יהיה ביניהם והבית ה' אמות וכן ת"י ואתר שביק: