וְהַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם בְּנֵ֣י צָד֗וֹק אֲשֶׁ֨ר שָׁמְר֜וּ אֶת־מִשְׁמֶ֤רֶת מִקְדָּשִׁי֙ בִּתְע֤וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵֽעָלַ֔י הֵ֛מָּה יִקְרְב֥וּ אֵלַ֖י לְשָֽׁרְתֵ֑נִי וְעָמְד֣וּ לְפָנַ֗י לְהַקְרִ֥יב לִי֙ חֵ֣לֶב וָדָ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃
צוארי שלל
והכהנים הלוים וכו'. פירש רבינו האר"י זצ"ל דלעתיד לבא הכהני' יהיו הלוים וזה שאמר והכהני' הלוים והאריך מאד בסודן של דברים עש"ב וכפ"ז הפסוק הזה תרתי איתנהו ביה והכהני' הלוי' שהכהנים לעת"ל יהיו הלוים שהם עתה. ועוד הלוים בני צדוק כלומר דלעתיד הלויים יהיו בני צדוק שהם כהנים עתה יהיו לעתיד הלויים. אשר שמרו את משמרת מקדשי חוזר ללויים שהם עתה שיהיו כהנים לעתיד וכמו שכתבנו והכהנים לעתיד הם הלויים אשר שמרו את משמרת מקדשי דהלויי' הם שומרי משמרת הקדש במחנה לויה ואינם מקריבים ולעתיד המה יקרבו יותר שיהיו במחנה כהונה. ולשרתני בקרבנות ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם שיהיו כהנים והטעם כי הגבורות הם מעלת' יותר מהחסדי' בסוד אשת חיל עטרת בעלה כמו שהאריך הרב שם וז"ש נאם אדני ידו"ד שרומז בראש הגבורות:
אהבת יהונתן
והכהנים הלוים בני צדוק. יש לדקדק מפני מה בני צדוק ולא בני אביתר. ונראה לו' דהנה שלמה העביר את אביתר ומינה את בני צדוק ויש לומר הטעם עפ"י מאמר הגמ' אשר המית את הגבעונים וכי מצינו בשאול שהמית את הגבעונים אלא מתוך שהמית נוב עיר הכהנים שהיו מספיקים להם מים ומזון מעלה עליו כאלו המית את הגבעונים וקשה דה"ל למכתב אשר המית את נוב עיר הכהנים רק י"ל דאי' מפני מה המית שאול את נוב ע"ה מפני שהם מבית עלי ואמר דגברא קטילא קטל. וידוע מאמר הגמ' אם יתכפר עון בית עלי בזבח ומנחה בזבח ומנחה הוא דאינו מתכפר אבל מתכפר הוא בגמילות חסדים. והנה לפ"ז שהספיקו מים ומזון להגבעונים לא היה בדין להרוג אותם לפי שעשו דין בגמילות חסדים לכך דייק הפסוק אשר המית את הגבעונים דבלא"ה לא היה עבירה כל כך דגברי קטילי קטיל. וידוע דאביתר היה מבית עלי ולכך העביר אותו שלמה שלא נתכפר לו עון זה בגמילות חסדים יען אין כסף נחשב למאומה בימי שלמה ולא היה אפשר להתכפר בגמ"ח. רק קשה הא לעתיד יתכפרו כל העונות ואף עון זה מבית עלי בכלל ולמה לא יהיו בני אביתר הכהנים. אכן ידוע דהגאולה תהיה לעתיד לא בצדקותינו רק למען חילול השם הגדול כדכתיב לא למענכם אני עושה כי אם למען שמי המחולל. והם חטאו בחילול השם כדכתיב ובא נער הכהן כבשל הבשר וכו' ולכך לא יתכפר להם עון זה ומטעם זה ירוחקו ויהיו בני צדוק הכהנים וא"ש. ויש לדקדק למה אמר וכהנים הלוים ולא אמר הכהנים סתם. ונר' דה"פ דוקא הכהנים הלוים ולא הלוים משני טעמים האחד דידוע מ"מ זכו הלוים לעבודה מפני שלא חטאו בעגל דמעיקרא היה עבודה בבכורות וכשחטאו זכו הם. ולעתיד יכופר עון העגל ויחזור העבודה לבכורות ולא יהיה ללוים זש"ה אף אני בכור אתנהו ר"ל כדאיתא מלך המשיח יהיה כהן. וטעם השני דמן הדין לא שייך להם עבודה שהם כעסנים דכתיב ארור אפם כי עז רק יעקב הקדים להם רפואה למכה שאמר אחלקם ביעקב וכו' ור"ל שיהיו עניים ולא יהיו בעלי גאות. משא"כ לעתיד יהיו כל אפין שווין ולא יהיה עניים ויחזור להם הגאוה ולא יהיו ראוים לעבודה. רק קשה אמאי יהיה הכהנים כשירים לעבודה כיון שהם בעלי גאות ואם שאף העבודה יהיה בבכורות ג"כ קשה הלא אין צריכים להם לזה אמר אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל ויש להם זכות אחר ולכך יהיה הכהנים בני צדוק כה"ג והבכורים כהנים הדיוטים וא"ש.
נחל שורק
א. והכהנים הלוים בני צדוק וגו'. פירש הרב מהר"י דבני אביתר מבני עלי ואעפ"י שלעת"ל מתכפר עון בית עלי מ"מ לעמוד לשרת לא הוכשרו כיון דהיה בידם של בני עלי חילול ה' ע"ש באורך וזה דוחק דלעת"ל שמתכפר העון של בית עלי הוא לגמרי. אמנם הכתוב עצמו מפרש הטעם דבחר בבני צדוק משום דשמרו וכו' בתעות וכו' ובדין הוא שלעתיד יהיו גם כן בני צדוק.