וְאֶל־מֵ֣ת אָדָ֔ם לֹ֥א יָב֖וֹא לְטָמְאָ֑ה כִּ֣י אִם־לְאָ֡ב וּ֠לְאֵם וּלְבֵ֨ן וּלְבַ֜ת לְאָ֗ח וּלְאָח֛וֹת אֲשֶֽׁר־לֹא־הָיְתָ֥ה לְאִ֖ישׁ יִטַּמָּֽאוּ׃
אהבת יהונתן
ואל מת אדם לא יבא לטמאה כי אם לאב ולאם וכו' הטעם דהכהן רשאי לטמא לקרוביו היות דנשמת כל הקרובים מצורפים זה בזה כמו נר אחד המונח בין ב' קדירות מאיר לזה ולזה. ולכך כשמת קרובי גם נרו יכבה מעט ובלא"ה טמא ולכך רשאי לטמא להם וא"ש:
מלבי"ם
ואל מת אדם וכו' כי אם לאב ולאם, שהגם שיקבלו ע"ע זהירות יתירה ככהן גדול, בכ"ז יטמאו לקרובים כי טומאת קרובים מצוה, וכל החומרות הנ"ל אין בהם ביטול מצוה: