יחזקאל מה:יד מפרשים: מדרש לקח טוב, רש"י, מלבי"ם באור המילות ומלבי"ם

ויצברו אותם חמרים חמרים. אין חומר פחות מעשרה איפות, שנאמר כי עשרת הבתים חומר (יחזקאל מה יד), וכתיב האיפה והבת תוכן אחת להם (שם שם יא), ואע״פ שלא כתוב הכתוב איחר מכת הצפרדעים, הדעת נותן לומר כי מכת הדם בנין אב לכל המכות, מה מכת דם שבעת ימים, אף כל אחת ואחת שבעת ימים, חוץ מן החשך דכתיב בו בפירוש שלשת ימים (שמות י כב), ותוכל לומר כי גם החשך שבעת ימים, אבל שלשת ימים היתה אפילה, מכן ואילך הד' ימים חשך בלא אפילה, כי יש אומרים שמחודש שבט התחילו המצריים ללקות, ולכך נקרא שבט שבו נשבטו המצריים, ומשבט עד ט״ו בניסן עשרה שבועות, שבוע לכל מכה.

וחוק השמן. למעשר:

הבת מעשר הבת מן הכור. הכור הוא מדה אחת עם החומר שהם שלשים סאין, ונקרא חומר, שהבעל הבית כשעשה כרי עשאו משלשים סאים, מלשון חמרים חמרים, שמשעשאו כרי נתחייב במעשר, ונקרא בימי שלמה כור (מ"א סי' ד' וסי' ה') שכן מכרו להצוריים במדה זאת, מלשון כירה ומכירה, ובעת שמכרו תבואה לחוץ לקח המלך מעשר, ומדת המעשר נקראת בת הכור, שעשרת בתים כאלה היו חומר, ולעתיד יתנו מעשר של בת הגדולה, שהיא בת הקטנה, בת הבת :

הבת השמן וגו'. הבת שהיא מדת השמן זו היא מעשר הבת יהי מן הכור, מצאתי העישור שהבת מעשרת מן הכור יהיה כיצד (מעשר הבת מן הכור עשירית של בת על הכור הוא די"ץ מזור"ש בלע"ז תיבה זו משמשת על עצמה ועל אחרים כמו עבודת הקודש ועבודת בני מררי סא"א):

עשרת הבתים. יהיה לכם החומר ואז יתכן ליטול הימנו בת אחת למעשר: