בַּשְּׁבִיעִ֡י בַּחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֤וֹם לַחֹ֙דֶשׁ֙ בֶּחָ֔ג יַעֲשֶׂ֥ה כָאֵ֖לֶּה שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים כַּֽחַטָּאת֙ כָּעֹלָ֔ה וְכַמִּנְחָ֖ה וְכַשָּֽׁמֶן׃ (ס)
נחל שורק
ב. בשביעי בחמשה עשר יום לחדש וגו' יעשה כאלה וגו'. תמה רד"ק על אשר בז' ימי סוכות יעשו כמו ז' ימי הפסח ושלא נזכר קרבן שמיני עצרת. והרב באר יצחק פירש דכיון דע' פרים נגד ע' אומות ולעת"ל יפלו כל ע' שרים ואין צורך עוד קרבנות נגד ע' אומות וגם קרבן שמיני עצרת שהוא משל למלך שאמר לעשות לאוהבי סעודה קטנה ביחוד וכו' וזה שייך דוקא אם היו פרים כנגד האומות ועוד האריך ע"ש באורך. והרב מהר"י ז"ל נתן טעם שלא הוזכר קרבן שבועות דדוקא פסח וסוכות הוצרך להזהיר דאיכא מ"ד דאין מזכירין ליצ"מ לימות המשיח ומשו"ה הזהיר שיעשו קרבנות בפסח שהוא י"מ ובסוכות משום ענני כבוד שהיו בצאתם ממצרים אבל על חג השבועות לא הוצרך להזהיר. ולי ההדיוט נראה כמ"ש קצת מפרשים כי כל אלו הם קרבנות חדשים ובכלל קרבנות המילואים. וכל זה מלבד קרבנות המוספין בפסח וסוכות הכתובים בתורה ודוק.
מלבי"ם
בשביעי, והחינוך הזה ימשך עד חג הסוכות עד שבחדש השביעי בחמשה עשר יום לחדש בחג, היינו בחג הסוכות, יעשה כאלה שבעת הימים, בכל ז' ימי סוכות עד שמיני עצרת שעד אז ימשכו ימי החינוך, כחטאת וכעולה הכל כמו שעשה בפסח וכן כמנחה וכשמן, ומפני שבפסח יתחיל החינוך ובסוכות יסיים, באו בהם קרבנות שוים, וגם שאז תהיה מלחמת גוג ומגוג, וסוף התשועה, כמ"ש בזכריה (סי' י"ד):