וּבְב֨וֹא עַם־הָאָ֜רֶץ לִפְנֵ֣י יְהוָה֮ בַּמּֽוֹעֲדִים֒ הַבָּ֡א דֶּרֶךְ־שַׁ֨עַר צָפ֜וֹן לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֗ת יֵצֵא֙ דֶּרֶךְ־שַׁ֣עַר נֶ֔גֶב וְהַבָּא֙ דֶּרֶךְ־שַׁ֣עַר נֶ֔גֶב יֵצֵ֖א דֶּרֶךְ־שַׁ֣עַר צָפ֑וֹנָה לֹ֣א יָשׁ֗וּב דֶּ֤רֶךְ הַשַּׁ֙עַר֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א ב֔וֹ כִּ֥י נִכְח֖וֹ יצאו [יֵצֵֽא׃]
רש"י
ובבוא עם הארץ וגו' דרך שער צפון וגו' כי נכחו וגו' יצא. מצוה עליהם שיתראו בתוך העזרה יפה יפה:
מלבי"ם
ובבוא, אבל בעת יבא עם הארץ להשתחוות לא יצאו דרך השער שבאו בו רק דרך השער השני שכנגדו, שאם נכנס בצפון יצא בדרום, (ומבואר מזה דרך שער מזרחי לא יהיה להם רשות ליכנס ולצאת הגם שיפתח ביום השבת, וכמ"ש בפסוק ג' והשתחוו ע"ה פתח השער, אבל ליכנס לתוכו אין להם רשות):
מצודת דוד
במועדים. כי אז החוב על כל ישראל להיות נראה בעזרה כמ״ש שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך וכו׳ (שמות כ״ג:י״ז):